ויטמין B12 הוא ויטמין חיוני לבני אדם כיוון שגופנו אינו מסוגל לייצר אותו בעצמו ועליו לקבלו מהמזון.
ויטמין B12, הנקרא גם 'קובאלאמין', הוא השם הכולל שניתן לארבע תרכובות (נגזרות) שכולן מכילות את היסוד המתכתי 'קובלט'.
ההבדל בין ארבע נגזרות הקובאלאמין הוא בסוג המולקולה שאליה קשורה כל נגזרת. לדוגמה, קשירה לקבוצת מתיל יוצרת את נגזרת המתיל-קובאלאמין, קשירה למולקולת ציאניד יוצרת את נגזרת הציאנו-קובאלאמין, קשירה למולקולת אדנוזיל יוצרת את נגזרת האדנוזיל-קובאלאמין וקשירה למולקולת הידרוקסיל יוצרת את מולקולת ההידרוקסו-קובאלאמין.
מבין ארבע נגזרות אלו של ויטמין B12, רק הנגזרות מתיל-קובאלאמין ואדנוזיל-קובאלאמין בעלות פעילות פיזיולוגית בגוף ומשמשות כקופקטורים (מסייעים) לשני אנזימים בעלי חשיבות קריטית בגוף האדם.
ללא מתיל-קובאלאמין ואדנוזיל-קובאלאמין, שני אנזימים חשובים אלו לא יוכלו לתפקד, וזו גם הסיבה לכך שמצבי חוסר בוויטמין B12 עלולים להיות מסוכנים.
לעומת זאת, ציאנו-קובאלאמין והידרוקסו-קובאלאמין הן נגזרות של ויטמין B12 שאינן פעילות פיזיולוגית בגוף. הן יכולות לעבור תהליכי המרה אנזימטיים בתאים כדי להפוך למתיל-קובאלאמין או לאדנוזיל-קובאלאמין ורק אז להיות פעילות.
מסיבה זו, נגזרות אלו נקראות 'פרו-ויטמינים' (מכיוון שהן אינן מהוות ויטמינים פעילים).
אילו אנזימים בגוף תלויים בנגזרות הפעילות של ויטמין B12, ומהן ההשלכות של מחסור בנגזרות אלו?
האנזים מתיונין סינתאז (MS) והאנזים מתיל מלוניל-קו-אנזים A מוטאז (MUT) תלויים בנגזרות הפעילות של ויטמין B12 ובלעדיהן, הם לא יוכלו לתפקד.
האנזים MS נדרש להמרת חומצת האמינו הומוציסטאין לחומצת האמינו מתיונין. אך במקרה של מחסור בוויטמין B12 מסוג מתיל-קובאלאמין, האנזים לא יוכל לתפקד בצורה מיטבית, מה שיתבטא באנמיה מגלובלסטית, פגיעה בייצור ה-DNA, וכן עלייה מסוכנת ברמות ההומוציסטאין, הקשורה למחלות לב וכלי דם. מתילקובאלאמין בשילוב עם פולאט (חומצה פולית טבעית) חיוני גם להתפתחות תקינה של המוח במהלך הילדות.
גם האנזים MUT תלוי בוויטמין B12 פעיל לצורך חילוף החומרים של חומצות שומן מסוימות. חוסר בוויטמין B12 פעיל יפגע בפעילות האנזים, ובסופו של דבר יתבטא בתסמינים נוירולוגיים, שחלקם בלתי הפיכים, בהפרעות פסיכיאטריות, בשיעור גבוה של הפלות, ובשכיחות גבוהה של מומים מולדים בתינוקות.
לצד החשיבות הרבה שיש לנגזרות הפעילות של ויטמין B12 בהפעלת האנזימים הנזכרים לעיל, הנגזרת הפעילה מתיל-קובאלאמין משתתפת בנוסף בתהליך המתילציה (הנקרא גם 'מעגל המתילציה'). למתילציה יש השלכות פיזיולוגיות רחבות טווח וחשובות ביותר על תפקודים חיוניים, כגון מערכת העצבים, מערכת הלב וכלי הדם, מערכת החיסון, תהליכי ייצור אנרגיה, שמירה על איזון הורמונלי, הגנה על מולקולות ה-DNA ועוד.
ויטמין B12 מסוג מתיל-קובאלאמין משתתף בתהליך המתילציה כספק של קבוצה כימית חיונית מאוד הנקראת 'קבוצת מתיל'.
הנגזרות הטבעיות של ויטמין B12 לעומת הנגזרת הסינתטית
מבין ארבע הנגזרות של ויטמין B12, ישנן 3 נגזרות טבעיות: מתיל-קובאלאמין, אדנוזיל-קובאלאמין והידרוקסו-קובאלאמין, ונגזרת סינתטית אחת: ציאנו-קובאלאמין.
הנגזרות הטבעיות של ויטמין B12 נמצאות במקורות מזון, בעיקר מן החי. בעלי חיים אוגרים את שלוש הנגזרות הטבעיות בחלב, ביצים, שרירים ובעיקר בכבד.
לדוגמה, אדנוזיל-קובאלאמין הוא הנגזרת שנמצאת באחוז גבוה מהבשר (68%), והשאר (32%) הם הנגזרות מתיל-קובאלאמין והידרוקסו-קובאלאמין. מתילקובאלאמין נמצא בשיעור הגבוה ביותר בחלב ובביצים.
מסיבה זו, גם טבעונים וגם צמחונים נמצאים בדרך כלל בסיכון גבוה לפתח מחסור בוויטמין B12, למרות שהוויטמין נמצא גם בביצים ובחלב. זאת כיוון שביצים וחלב מכילים B12 בכמות נמוכה יחסית וגם ספיגת הוויטמין מהם נמוכה.
בנוסף, תהליכי עיבוד של חלב (כגון חימום ופיסטור) מפחיתים עוד יותר את כמות הוויטמין.
באשר למזונות מהצומח, רובם מכילים נגזרת של ויטמין B12 שגוף האדם אינו יכול להשתמש בה ולכן היא נקראת פסאודו ויטמין B12 (כלומר, ויטמין B12 "לא אמיתי"). זה נכון במיוחד לגבי סוגים רבים של אצות כגון ספירולינה המכילות ויטמין B12 אך הוא אינו פעיל ביולוגית.
מקורות מזון צמחוניים אחרים מכילים לעיתים קרובות כמויות זניחות של B12 שאינן עומדות בצריכה היומית המומלצת (כגון טמפה - המיוצר מפולי סויה מותססים, פטריות שיטאקי - שיש לצרוך בכמות עצומה כדי לקבל את הצריכה היומית המומלצת, ואצות כגון כלורלה - שיש להן הבדלי אחוזים עצומים בין תוספי הויטמין B12 השונים, כפי שהתגלה במחקרים).
ציאנו-קובאלאמין היא נגזרת סינתטית שאינה נמצאת באופן טבעי במקורות מזון, וכאמור, אינה פעילה פיזיולוגית בגוף, ללא תהליך המרה שנפרט בהמשך.
ספיגת ויטמין B12 ממזון ומתוספים
ספיגת ויטמין B12 ממזון נעשית בתהליך מורכב מאוד, שעלול להיפגע במצבים שונים.
נתחיל בכך שוויטמין B12 ממזון מגיע כשהוא קשור לחלבון. לכן, הזמינות הביולוגית שלו תלויה בהפרשה מספקת של חומצת קיבה ואנזימים שונים שמשחררים את הוויטמין מהמזון. לאחר השחרור, הוויטמין נקשר לרכיב הנקרא הפטוקורין שמוביל אותו לאורך מערכת העיכול. כשהוויטמין מגיע לאתרי הספיגה במעי הדק, הוא משתחרר בעזרת אנזימים מההפטוקורין ונקשר לחלבון הנקרא 'הגורם הפנימי' (Intrinsic Factor) שעוזר לו לעבור את תהליך הספיגה.
עם זאת, מצבים בריאותיים שונים עלולים לפגוע בכל אחד מהשלבים בתהליך ספיגת הוויטמין, וכתוצאה מכך גם הזמינות הביולוגית של הוויטמין בגוף נפגעת. מצבים אלו כוללים מחלות אוטואימוניות הפוגעות בהפרשת ה'גורם הפנימי' (כגון אנמיה ממארת וגסטריטיס אטרופית), ובעיות הפוגעות בתפקודי הספיגה של המעי (כגון צליאק, קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן), וגם ירידה בחומציות הקיבה כתוצאה מהגיל השלישי או נטילת תרופות מסוימות. לכן, לא מעט אוכלוסיות, מלבד צמחונים וטבעונים, נוטות לסבול מחסר.
כמו כן, במחקר אפידמיולוגי נרחב מאוד שנערך בארה"ב (הידוע כ-"מחקר פרמינגהם"), התגלה כי כ-40% מהאוכלוסייה הבוגרת נמצאת בסיכון לסבול ממחסור בוויטמין B12 עקב בעיות ספיגה שונות.
בהשוואה לוויטמין B12 ממזון, ויטמין B12 מתוספי תזונה מגיע כשהוא אינו קשור לחלבון, ולכן ספיגתו אינה תלויה בחומציות הקיבה והוא אף אינו זקוק לחלבון ה'גורם הפנימי' לצורך ספיגתו.
ההבדלים בין B12 בתוספי התזונה השונים
כאמור, מחסור בוויטמין B12 הוא די נפוץ, והוא עלול לגרום לבעיות בריאותיות ותסמינים חמורים, החל מעייפות קיצונית ובעיות עיכול ועד לנזקים עצביים ותסמינים רגשיים כגון דיכאון ובעיות זיכרון. מסיבה זו, אנשים רבים נוטלים תוספי ויטמין B12 כדי לענות על צרכים פיזיולוגיים ולמנוע חוסרים.
רוב תוספי התזונה בעולם ובישראל מבוססים על אחת משתי נגזרות של ויטמין B12: מתיל-קובאלאמין (הנגזרת הטבעית הפעילה) או ציאנו-קובאלאמין (הנגזרת הסינתטית שאינה קיימת במזון ואינה פעילה כשלעצמה).
זאת מכיוון שנגזרות אדנוזיל-קובאלאמין והידרוקסו-קובאלאמין אינן יציבות מספיק כתוספי תזונה. מאידך, הנגזרת הידרוקסו-קובאלאמין היא תרופת מרשם שניתנת רק בהזרקה בעת הצורך. כיום מחקרים מסוימים הוכיחו שנטילת ויטמין B12 בבליעה יעילה בדיוק כמו הזרקה, כטיפול למחסור בוויטמין B12.
מהם ההבדלים העיקריים בין מתיל-קובאלאמין לציאנו-קובאלאמין?
בעוד שנגזרת המתיל-קובאלאמין מכילה קבוצת מתיל (אותה קבוצה כימית יקרה שכל כך חשובה לתהליכי המתילציה), הנגזרת הסינתטית ציאנו-קובאלאמין מכילה מולקולת ציאניד.
ציאניד הוא מולקולה רעילה לגוף. לכן, יש לפרק את נגזרת הציאנו-קובאלאמין בגוף לשני רכיבים: ציאניד - שיופרש מהגוף בשתן, וקובאלאמין - שיהפוך לאחד משני הקו-פקטורים הפעילים פיזיולוגית (מתיל-קובאלאמין או אדנוזיל-קובאלאמין).
אך חשוב לציין שפירוק זה של ציאנו-קובאלאמין עלול שלא להתבצע עקב פגמים גנטיים הקיימים אצל לא מעט אנשים באוכלוסייה הבריאה, כך שבמקרה זה, תוסף הציאנו-קובאלאמין לא יהיה בעל פעילות פיזיולוגית בגוף ולא יהיה יעיל לטיפול או למניעת מחסור בוויטמין B12.
חוקרים שונים טוענים שעובדה זו אינה מפתיעה כלל, מכיוון שציאנוקובאלאמין אינה נגזרת של B12 הקיימת בטבע, ולכן צפוי שייתכנו פגמים גנטיים שלא יאפשרו את פירוקה.
מחקר שהשווה נטילת תוסף ציאנו-קובאלאמין עם תוסף מתיל-קובאלאמין מצא שכמעט פי 3 יותר ציאנו-קובאלאמין הופרש בשתן בהשוואה למתיל-קובאלאמין.
תוצאה זו מעידה על כך שהטמעת ויטמין B12 פעיל ברקמות הגוף יעילה יותר בעת נטילת תוסף מתילקובאלאמין. בנוסף, נמצא כי נטילת מתיל-קובאלאמין תרמה לאגירה מוגברת של B12 בכבד, בשיעור של 13% יותר מאשר ציאנו-קובאלאמין.
חוקרים שערכו סקירה שיטתית של מחקרים הגיעו גם הם למסקנה מתוצאותיה כי נטילת כל סוג של תוסף B12 טבעי תהיה יעילה יותר מנטילת ויטמין B12 מסוג ציאנו-קובאלאמין. זאת בשל הפרשת היתר של ציאנו-קובאלאמין בשתן והאופי הבעייתי של הזמינות הביולוגית שלו הנובע מספיגה לקויה בתאים ובעיות בהפעלה המטבולית שלו. מסיבות אלו טענו החוקרים כי תוסף הציאנו-קובאלאמין נחות בהשוואה לכל נגזרת טבעית ופעילה של ויטמין B12.
החוקרים שסקרו את המחקרים הנזכרים לעיל הביעו גם דאגה בנוגע להצטברות הרעילה של מולקולת הציאניד ברקמות הגוף, כתוצאה מנטילה ממושכת של תוסף ציאנו-קובאלאמין או אכילה תכופה של מזון המועשר בציאנו-קובאלאמין. כמו כן, במאמר מדעי שפורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet, הועלתה הצעה להפסיק את השימוש בציאנוקובאלאמין לאור הבעיות הנובעות ממולקולת הציאניד, בפרט עבור מעשנים.
מהם היישומים הקליניים הפוטנציאליים של נטילת מתילקובאלאמין כפי שעולה ממחקרים?
פציאליס (שיתוק פנים) - הממצאים הקליניים הראו שנטילת תוסף מתילקובאלאמין שיפרה באופן דרמטי את זמן ההחלמה עד לתפקוד עצבי תקין.
במחקר זה, המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות:
קבוצה 1 טופלה בסטרואידים, קבוצה 2 טופלה במתילקובאלאמין, וקבוצה 3 טופלה בשילוב של מתילקובאלאמין וסטרואידים.
תוצאות המחקר הראו כי הזמן להחלמה מלאה ותפקוד עצבי תקין היה הקצר ביותר בקבוצה 2, אחריה קבוצה 3. הציון החמור ביותר, כמדד לתפקוד שרירים לאחר 1-3 שבועות טיפול, ניתן לקבוצה 1. מבחינת השיפור בתסמינים נלווים - התוצאות היו טובות יותר בקבוצה 2 ובקבוצה 3, בהשוואה לקבוצה 1.
נוירופתיה סוכרתית - במחקר זה, נטילת מתילקובאלאמין במשך 4 חודשים תרמה לשיפור בתסמיני צריבה, נימול, התכווצויות שרירים או אובדן תחושה בגפיים. בנוסף, חל שיפור בתגובה הרפלקסיבית, ביכולת להרגיש רטט בבדיקה, ושיפור במונחים של חולשת שרירים ותחושת רגישות לכאב.
תפקודים ויזואליים - ניסויים מדעיים הראו שנטילה ממושכת של מתילקובאלאמין תרמה להגנה על תאי עצב ברשתית מפני רעילות של רכיב הנקרא גלוטמט (במחקר מעבדתי בתאים).
בנוסף, מחקר קליני מצא כי הידרדרות ביכולת המיקוד של הראייה השתפרה אצל אנשים שטופלו במתילקובאלאמין.
שינויים בקצב הלב - שינויים בקצב הלב הם מדד לפעילות יחסית וכן לאיזון בין מערכת העצבים הסימפתטית/פארא-סימפתטית. מתילקובאלאמין שיפר את השינויים בקצב הלב, דבר המעיד על ההשפעה המאזנת שיש לו על מערכת העצבים.
רמות גבוהות של הומוציסטאין - במחקר קליני שנערך ביפן, נמצא כי מתן מתילקובאלאמין (בעירוי) תרם להפחתה משמעותית ברמות ההומוציסטאין בדם (מ-14.7 ל-10.2 nmol/ml) בקרב חולי סוכרת מסוג 2 שאובחנו עם מחלת כלי דם קטנים.
החוקרים הגיעו למסקנה שרמות גבוהות של הומוציסטאין הן גורם סיכון להתפתחות מחלת כלי דם קטנים בקרב חולי סוכרת מסוג 2 ושטיפול במתילקובאלאמין יכול לתרום להפחתתן.
שיפור מדדי איכות וכמות הזרע אצל גברים - במחקר קליני, מתן מתילקובאלאמין במינון של 6 מ"ג/יום למשך 16 שבועות שיפר את ספירת הזרע ב-37.5%.
במחקר אחר, מתן מתילקובאלאמין במינון של 1500 מק"ג למשך 4-24 שבועות תרם לעלייה בריכוז הזרע, בספירת הזרע ובתנועתיות הזרע.
בעיות שינה - השימוש במתילקובאלאמין לבעיות שינה-ערות נראה מבטיח מאוד. למרות שעדיין לא התברר מדעית באיזה מנגנון פועל מתיל-קובאלאמין בהקשר זה, קיימת אפשרות שמתיל-קובאלאמין נדרש לייצור מלטונין (מכיוון שיצירת מלטונין דורשת תרומה של קבוצת מתיל).
נראה כי לתוספת של מתיל-קובאלאמין יש יכולת גבוהה להשפיע על ייצור המלטונין, להגביר את הרגישות לאור ולנרמל את מקצבי השעון הביולוגי וכן את המקצבים הקשורים לשינה-ערות.
שיכוך כאבים - מאמר סקירת מחקרים מצא שלנטילת מתילקובאלאמין יש פוטנציאל לשפר משמעותית מדדי כאב, כגון כאב הקשור לנוירופתיה סוכרתית, כאבי גב תחתון ונוירלגיה. בנוסף, מתילקובאלאמין תרם לשיפור בהולכה העצבית ולהתאוששות עצבים פגועים.
מחלת ALS - במחקר קליני ארוך טווח מסוג פאזה II/III שנערך לאחרונה, נבחנה ההשפעה של נטילת מתילקובאלאמין במינון גבוה (25 מ"ג או 50 מ"ג) לעומת נטילת פלצבו, למשך 36 חודשים או יותר, בקרב 373 חולי ALS.
החוקרים הגיעו למסקנה מתוצאות המחקר שלמרות שהמינון הגבוה מאוד של מתילקובאלאמין לא הראה יעילות משמעותית בכל קבוצות הטיפול, תוצאות המחקר מראות כי טיפול מסוג זה, אם מתחילים אותו בשלב מוקדם, עשוי להאריך את תקופת ההישרדות של החולים ולעכב את התקדמות התסמינים, וזאת ללא תופעות לוואי משמעותיות.
מינון מומלץ:
המינון המומלץ של מתילקובאלאמין עשוי להשתנות בהתאם לגיל, מצב בריאותי וצרכים אישיים. מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את המינון המתאים עבורך.
תופעות לוואי ואמצעי זהירות:
מתילקובאלאמין נחשב בדרך כלל בטוח ונסבל היטב כאשר הוא ניטל במינון המומלץ. עם זאת, אנשים מסוימים עלולים לחוות תופעות לוואי קלות כגון בחילה, שלשול או תגובות אלרגיות.
אם יש לך מצבים רפואיים קיימים או אם את/ה נוטל/ת תרופות, חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת כל נטילה של תוסף חדש.
זכרו, מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. אם יש לך חששות ספציפיים לגבי מתילקובאלאמין או מצב הויטמין B12 שלך, מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות.